פס"ד בעניין עזבון וצו עיקול על כספים בעזבון זה

כללי

1.      בפני מונחות שלוש תביעות בקשר עם עיזבון המנוח מ' ס' ז"ל שנפטר ביום 30/03/06 (להלן: "המנוח").

ת"ע 42791/06- בקשה למתן צו ירושה שהגישה גב' ח' ס' , אשת המנוח מנישואיו השניים ביום ... 1989 ועד לפטירתו (שתכונה להלן: הנתבעת").

ת"ע 42790/06- התנגדות לבקשה למתן צו ירושה שהגישו ילדי המנוח מאשתו הראשונה- ג' ס' ז"ל שנפטרה בשנת 1985 (שיכונו להלן: "המתנגדים" ו/או "התובעים").

תמ"ש 16660/06- תביעת התובעים למתן פסק דין המצהיר כי כל הרכוש הרשום על שם המנוח, לרבות דמי שכירות המתקבלים בגין השכרת חלק מן הנכסים, שייך להם (להלן: "התביעה").

2.      הדיון בשלוש התובענות הנ"ל אוחד לבקשת הצדדים (ראה בקשת הנתבעת מיום 19/10/06 והנתבעים בכתב ההתנגדות).

3.      לבקשת התובעים, הוטל עיקול על הכספים המופקדים בחשבונות הבנק הרשומים על שם המנוח והנתבעת במשותף; על מחצית הזכויות בדירת המגורים הרשומה על שם המנוח והנתבעת ועל חנות הרשומה על שם המנוח (ראה החלטת כב' השופטת פרידמן-פלדמן מיום 17/07/06 בבש"א 54602/06).

4.      לבקשת התובעים ניתן צו עשה המופנה לבנק הפועלים, סניף ...בירושלים,  המורה לו להמציא את כל הפרטים הרלוונטיים אודות כספים שהיו רשומים על שם המנוח וכן פירוט משיכות הכספים שבוצעו מיום פטירתו ואילך (ראה החלטת חברי, כב' השופט גרינברגר מיום 26/07/06 בבש"א 54763/06).

5.      על פי הסכמת הצדדים בדיון ביום 07/01/06 אשר קבלה תוקף של החלטה, מונה השמאי אורן ליפשיץ כמומחה מטעם בית המשפט להערכת שווי זכויות החכירה של הדירה והחנות הנ"ל. חוות הדעת הוגשה ביום 25/06/07. 

חזית המחלוקת

6.      חזית המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת תוקפו של ההסכם, מוצג ת/1, הנושא את הכותרת: "הסכם ממון עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973" (להלן: "ההסכם"). ההסכם, אשר אינו נושא תאריך, נחתם על פי העדויות שבאו בפני, עובר לנישואי המנוח (שכונה בהסכם "צד א'") והנתבעת (שכונתה בהסכם "צד ב'").

טענות התובעים

7.      טענתם המרכזית של התובעים כאמור לעיל היא בקשר להיקף העיזבון. הם מבקשים להכיר בהסכם כהסכם ממון (סע' 2 לכתב התביעה) ולטענתם: "...על פי ההסכם ברור שכוונתם של המנוח והמשיבה (הנתבעת-א.כ) היתה ברורה, לייחד את הרכוש שצבר המנוח עד לחתימת ההסכם, לילדיו מנישואיו הראשונים (הכוונה לתובעים -א.כ) ..." (ראה סע' 4 לתצהיר המצורף לכתב ההתנגדות לצו ירושה וכן סע' 7 לכתב התביעה למתן פסק דין הצהרתי). לשיטתם, כל הרכוש הרשום על שם המנוח כמפורט בסע' 15 ו-17 לכתב התביעה שייך לתובעים (סע' 21 לכתב התביעה).

טענות הנתבעת

8.      ההסכם לא אושר על ידי בית משפט או בית דין רבני ומשכך אין לו כל תוקף משפטי.

9.      אין בהסכם כדי להקנות זכויות לצד ג' שכן אין מדובר בחוזה לטובת אדם שלישי.

10. אין בהסכם כדי להעניק זכויות במקרקעין לצד ג' הואיל והקניית זכויות כאמור טעונה מסמך בכתב בדרך של העברה, מתנה בחיים או בדרך של צוואה, בעוד שבענייננו המנוח לא הותיר אחריו צוואה ולא חתם על מסמך כלשהוא המייפה את כוחם של ילדיו-התובעים,  או מי מהם להעביר על שמם את רכושו וזכויותיו.

11. ההסכם נועד להבטיח את זכויות הצדדים במקרה של גירושין או מוות ועל פי תוכנו הוא פועל לטובתה ולא לרעתה.

12. לגופו של עניין טענה כי עת חתמו על ההסכם, היה ברור לצדדים כי הפרדת הרכוש נועדה למקרה של גירושין אולם הוסכם במפורש כי במות כל אחד מבני הזוג, יועבר כל הרכוש שנותר לבן הזוג השני וכך נכתב בו. לטענתה, הצדדים הסכימו עוד כי זכויות המנוח במחצית הדירה המשותפת יועברו למי שיהיו יורשיו החוקיים במועד זה.

13. לאחר הנישואין זנחו שני הצדדים את ההסכם ולא פעלו על פיו מעולם. במהלך חייהם המשותפים, ואף קודם שנישאו, חזר המנוח והדגיש בפניה כי הוא דאג לסדר את ילדיו מבחינה כספית ולפיכך הוא מעוניין שכספו ורכושו ישמשו אותו ואת הנתבעת תוך שהבטיח לה כי לאחר מותו היא תירש את כל הרכוש שנותר. לטענתה, המנוח חזר על דברים אלה גם בפני בתו הבכורה ודרש ממנה להעביר את המסר ליתר ילדיו.

14.                        הנתבעת טוענת בסע' 5 לכתב הגנתה בתביעה למתן פס"ד הצהרתי,  כי למרות שהיא זכאית על פי ההסכם לקבל את כל הרכוש של המנוח למעט חלק מן הדירה המשותפת, היא מוותרת על זכויותיה לפי ההסכם ומבקשת ליתן צו ירושה כדין .

דיון

תמ"ש 16660/06